יאנוש קורצ'אק
יאנוש קורצ'אק, סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי בפולין, מנהלת של בית היתומים שהיוו את אחד הנסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי.
תולדות חייו
קורצ'אק נולד בשם "הנריק גולדשמיט", בעיר ורשה, בירת פולין. אביו, עורך הדין יוסף גולדשמיט, התמהמה ברישום לידתו וכך נוצר הבלבול בדבר שנת לידתו. ומניחים שהוא נולד בשנת 1878.
קורצא'ק גדל בבית יהודי מתבולל, בו דיברו פולנית, יידיש ורוסית.
בשנת 1896, כשהיה קורצא'ק ככל הנראה בן 18, נפטר אביו. עול פרנסת המשפחה נפל על קורצ'אק. בשנת 1898 השתמש לראשונה בשם העט "יאנוש קורצ'אק", כשהשתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב". בשנים 1898-1904 עסק קורצ'אק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים. במלחמה רוסיה-יפן , בשנים 1905-1906 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו כרופא ילדים, בוורשה.
בשנים 1907-1908 השתלם בברלין. כאשר חזר לוורשה, עבד בבית חולים, טיפל בילדים והדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה.
בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים של יאנוש קורצ'אק בו גרו ולמדו יתומים יהודיים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי ולילדים היה בו שלטון עצמי, דמוי רפובליקה, הכולל בית נבחרים, בית משפט ועיתון.
בשנת 1914, עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה, שרת קורצ'אק שוב כרופא צבאי ובזמנו הפנוי כתב מאמרים העוסקים בחינוך. עם תום המלחמה, בשנת 1918 חזר לוורשה, קודם למתן העצמאות לפולין. הוא חזר לנהל את בית היתומים שלו ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.
בתחילת שנות השלושים הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולריות עצומה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים
קורצ'אק בארץ ישראל
בעקבות עליית הנאצים לשלטון (1933), נרתם יאנוש קורצ'אק לפעילות הסוכנות היהודית בפולין. בשנות ה- 30 של המאה העשרים ביקר קורצ'אק פעמיים בארץ ישראל – בשנת 1934 ובשנת 1936, הוא התארח בקיבוץ עין חרוד וביישובים נוספים, ופגש רבים מחניכיו לשעבר, שעלו לארץ כחלוצים. תכניתו של קורצ'אק לחזור לארץ ואולי גם להתיישב בה נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הנאצים. קורצ'אק נשאר בבית היתומים בוורשה עם חניכיו, ועשה כל מאמץ כדי לקיים את בית היתומים גם בתנאי הגטו הקשים.
לארץ ישראל לא זכה קורצ'אק לחזור, אך זכרו מונצח בארץ ביישובים רבים – ברחובות ובכיכרות הנקראים על שמו. בשנת 1962, במלאו 20 שנה להירצחו של קורצ'אק, הנפיקו ממשלות ישראל ופולין בול מיוחד לזכרו.
בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב קורצ'אק בשלישית לשרת בצבא הפולני, לשירות צבאי אך נדחה מחמת גילו.
בשואה
כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.
ב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים שהיו בעלה השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית הציעו לקורצ'אק להציל את חייו אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.
כ"ב באב תש"ב – יאנוש קורצ'אק וחניכיו היתומים נשלחים למחנה המוות
במסגרת ההחלטה של הנאצים לחסל את כל יהודי גטו ורשה (1942) יצאה הוראה לשלוח למחנה המוות טרבלינקה את הילדים מבית היתומים של ד"ר יאנוש קורצ'אק. הנאצים הציעו אמנם ליאנוש קורצ'אק לעזוב את היתומים ולהינצל – אבל הוא סירב. וכך, ביום כ"ב בחודש אב תש"ב – 1942 צעדו 200 היתומים מגטו ורשה אל תחנת הרכבת בדרכם למחנה המוות, ובראשם יאנוש קורצ'אק. וכך תיאר זאת עד ראייה: "… זה לא היה מצעד לקרונות המוות. זאת הייתה מחאה מאורגנת, אילמת, נגד הרצח!… כל הילדים הסתדרו ברביעיות, וקורצ'אק הלך בראשם בעיניים מורמות, כשהוא מחזיק בידיהם של שני ילדים…"
תרומתו
קורצ'אק כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער. הוא הרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים. הוא תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.
הרבה שנים לפני שנתקבלה אמנת זכויות הילד של האו"ם (1989), חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך. על פי האמנה של קורצ'אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת.
אנדרטה סמלית בבית הקברות היהודי בוורשה.
אנדרטה לזכרו בחצר הבניין ששימש כבית היתומים היהודי שלו, בוורשה.
סלע זיכרון לקורצ'אק ותלמידיו בטרבלינקה.
כיכר על שמו בים ושם, הידועה בפסל המציג את קורצ'אק וילדים סביבו.
בול דואר של מדינת ישראל .