מידע על פולין 

אשרות
החל מה- ‎15 באפריל ‎2000 אין צורך באשרות כניסה לפולין בדרכון לאומי רגיל.

הרפובליקה של פולין היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח ובליטא, ברוסיה ובים הבלטי בצפון.

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחד המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא הצביע עבור קבלת חוקת מאי לפולין, החוקה הראשונה הכתובה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, חדלה פולין מלהתקיים לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימתו של חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת הרפובליקה השנייה של פולין. בשנת 1939 נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית ופרצה מלחמת העולם השנייה, שבסופה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 בבחירות החופשיות למחצה הראשונות מאז מלחמת העולם השנייה השתתפה תנועת סולידריות, וזו הנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין זו נקראת הרפובליקה השלישית של פולין, ובשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. ב-1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו וב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של המישור הצפון אירופי, כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא 173 מטרים. עם זאת, גבולה הדרומי של הארץ מורכב מהרי הסודטים (ראה חבל הסודטים) והרי הקרפטים (הכוללים את רכס טאטרה, שם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בפולין- פסגת הר ריסי בגובה של 2,499 מ').

מס' נהרות גדולים חוצים את מישורי פולין, למשל הויסלה (או בשמו הלטיני, הויסטולה), האודר ועוד. כמו כן, פולין גם מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ. פולין נהנית מאקלים ממוזג, כאשר החורפים גשומים מאוד, אך קשים במידה בינונית. הקיץ בפולין די נעים, אך לעתים לא רחוקות ישנם ממטרים.

חלוקה אתנית: פולין היא מדינה הומוגנית מבחינה אתנית: הפולנים מהווים כ-99% מתושבי המדינה. שאר הקבוצות האתניות הם  גרמנים (כ-152 אלף), אוקראינים (כ-30 אלף), בלארוסים (כ-49 אלף), טטרים, ליטאים, צוענים, למקים, רוסים, קראים, סלובקים וצ'כים.

                                                     תולדות פולין

המדינה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10 תחת שלטונה של שושלת פיאסט. במהלך מאה ה-12 נחלקה פולין למספר מדינות קטנות יותר אשר נהרסו ונשדדו על ידי הצבא המונגולי ב-1241. היסטוריה של פולין תחת שלטון השושלת היגיילונית, התהוותה ברית בין פולין לליטא. במאה ה-16, בעקבות הברית (שנודעה בשם "האיחוד של לובלין") החל תור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט שלהם ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם, אף על פי ששרתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה. מאז ועד היום חופש הוא ערך נעלה בעיני הפולנים והם נוהגים לכנות את ארצם המדינה של האנשים החופשיים.

מאמצע המאה ה-17 ועד לסוף 1699 נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות של שכניה השבדים, העות'מאנים, הרוסים, והטרנסילבנים ומלחמות פנימיות כנגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, מה שהביא למצב של חצי-אנרכיה.

בעידודה של תקופת ההשכלה קמה בפולין תנועה לתיקון המצב בפולין, מה שהביא לבסוף לייסודה של החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת ה-3 במאי). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795, שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית. בעתות הכיבוש, נערכו כמה מרידות של הפולנים (ראו רשימה של מרידות פולניות).

לאחר מלחמות נפוליון הוקמה פולין מחדש תחת השם "הדוכסות של ורשה", וזו נשלטה בידי הצאר הרוסי כפולין הקונגרסאית, אשר החזיקה בחוקה ליברלית. בכל מקרה, הצארים הרוסים אט אט שללו את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה פולין סופחה לרוסיה. קרקוב, לעומת זאת, נשארה כשריד לחופש ולחירות הפולנים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 מתוך 14 הנקודות של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, פולין זכתה לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.

הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה כשצבאות גרמניה וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). בתקופה זו הפולנים סבלו מאוד (ראה גנרלגוברנמן). מכל המדינות המעורבות במלחמה, בתנאי שלא מחשיבים את אוקראינה ובלארוס כמדינות עצמאיות, פולין היא זו שאחוז ההרוגים בה מתוך כלל האוכלוסייה היה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ20% מכלל האוכלוסייה), מחציתם פולנים יהודים. גבולות פולין הועתקו מערבה- הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייס. אחרי תזוזה זו, שטחה של פולין קטן ב-76,000 קמ"ר, או ב-20% משטחה לפני המלחמה. כמו כן, התזוזה הביאה להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים. לבסוף, פולין הפכה, לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.

ברית המועצות הביאה ממשלה קומוניסטית חדשה לפולין, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין. ב-1956 המשטר בפולין הפך להיות יותר ליברלי, תוך שהוא משחרר המוני אנשים מהכלא ומעניק מספר חירויות לאזרח. מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שעם הזמן הפך לכוח פוליטי. תנועת "סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות ולך ולנסה זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990.

כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, סובלת מאבטלה גבוהה (מעל 15%) אבל אינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי. חופש הפרט וזכויות אדם נאכפות על פי החוקה האירופית. פולין הייתה למדינה הראשונה מהגוש הקומוניסטי שקיבלה דירוג של תוצר מקומי גולמי לפני 1989. פולין הצטרפה לברית נאטו ב-1999. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003. פולין הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. והמטבע הלאומי (Złoty) נסחר בחופשיות.